אודות הפארק

רעיון הקמת הפארק התעשייתי באזורנו החל להתגלגל בסוף שנות השמונים משנתגלתה מחלוקת בין ראשי המועצות האזוריות "שער הנגב" ו"עזתה" (שדות נגב היום), וזאת על רקע מהות השותפות וחלקן של המועצות לכשיקום הפארק.

מדיניות התמ"ת היתה שאין להקים יותר אזורי תעשיה קטנים ויש לשאוף להקמת אזורי תעשיה גדולים, מרחביים, למספר רשויות.

בעקבות פנייתה של מועצה אזורית שער הנגב הסכים התמ"ת להקים את הפארק האזורי בתחומה ובו תהיינה שותפות גם שדרות, נתיבות, אופקים, עזתה ומרחבים. ואולם משלא הצליחו מר שמעון כלפה (אז ראש מועצה אזורית עזתה) ומר שי חרמש (ראש מועצה אזורית שער הנגב), להגיע להסכמות שנדרשו ומאחר וגם השותפות האחרות התנגדו לרעיון השותפות עם שער הנגב, החל מר כלפה לקדם יוזמה משלו.

כונסה ישיבה בעזתה ואליה הוזמנו המועצות מרחבים, נתיבות, אופקים ושדרות והועלה הרעיון להקים פארק תעשייתי בתחומי מועצה אזורית עזתה (שדות נגב). לישיבה זו זומן גם נציג התמ"ת מר יוחנן לוי. בישיבה סוכם כי יש לאתר שטח מתאים ולהגיש בקשה מתאימה לתמ"ת. בישיבות שנערכו לאחר מכן אותר שטח מתאים והוגשה בקשה לתמ"ת להקמת הפארק בעזתה.

כאן החל מאבק עז בין עזתה ושותפותיה לבין מועצה אזורית שער הנגב, שכל צד רצה להוכיח את יתרונות הקמת הפארק בתחומו.

במהלך מאבק זה הוכנו באופן יסודי ועל פי הנדרש מספר סקרים:

  • סקר כדאיות כלכלית.
  • סקר אקולוגי (משטר רוחות, סילוק שפכים, זיהום מי תהום וכו').
  • סקר תחבורתי.
  • סקר דמוגרפי (גיוס כח-אדם) וכו'.

לסקרים שהוגשו לתמ"ת צורפו מסמכים שונים ומנומקים בדבר הצורך הדחוף לפיתוח האיזור וזאת לאור העובדה שחל מפנה במאזן ההגירה השלילי והחלה זרימה מסיבית של זוגות צעירים, ומשפחות צעירות לנתיבות, אופקים, שדרות, מרחבים ועזתה. הנקודה החשובה ביותר לעידוד קליטתם היתה איתור מקומות תעסוקה רבים ככל האפשר.

התמ"ת שוכנע, ובסופו של דבר נתקבלה החלטה להקמת 2 פארקים תעשייתיים האחד בשער הנגב (טרם הוקם) והשני בעזתה (שדות נגב).

לפארק בעזתה ניתן השם נ.ע.מ ראשי תיבות של נתיבות עזתה מרחבים שהן השותפות העיקריות והמובילות בהקמת הפארק.
הרעיון החל לקרום עור וגידים ולאחר חבלי לידה ארוכים וקשיים אנו עדים להתגשמות החזון.

ציון גבעתי

דירקטור